אלומיניום וקשתות בע"מ נ' ענאבסה

החלטה

המחלוקת בין הצדדים פשוטה לחלוטין.

מדובר בשיק שנמסר למשיבה ע"י אשת המצהיר /המבקשת.

הצדדים בשטר הינם צדדים קרובים.

ההסדר הדיוני בין הצדדים רימז על קירוב עמדות ועל האפשרות להגיע להסכמות אלו ואחרות, אולם, נסתבר בדיעבד, כי לא ניתן "לקצר את הדרך" וממילא קיצורי הדרך מאריכים אותה על פי נסיון החיים.

בפי המבקש טענות אשר מהוות הגנה לכאורה מפני התביעה השטרית.

מדובר בעסקת יסוד כנטען בתצהירו במסגרתה סוכם עם המשיבה על תשלום בן 16,000 ₪ בעבור אספקת תוצרתה למבקש, כאשר בנפרד משולם שכר עבודתו של מי אשר אמור להתקין את אותם חלונות ומשקופים הדרושים להתקנה בבית המבקשת ובעלה.

על פי הנטען, פריט מסוים נמסר למבקשת כאשר הוא אינו שלם (על פי עדות המבקש חסרים בו חלקים כגון רשתות) ומכאן שהשאלה אינה תלויה ביחסים שבין המבקש לבין המתקין אלא בין המבקש לבין הספק של אותו חלון מקומר, היינו, המשיבה.

המחלוקת לגיטימית, הדיון כלל וכלל אינו מיותר במילים או מחשבות או רעיונות שהוחלפו בין בעלי הדין, אינם חלק מן הדיון כאן היום.

לא תמיד ניתן לדעת מראש את שניתן להיווכח בו בדיעבד, היינו, לעולם השאלה, אם הדיון היה מיותר אינה צריכה להיות בגדר חוכמה שלאחר מעשה, אלא, יש לבחון מראש, האם יש מקום לקיים דיון.

במקרה קונקרטי של הדיון הנוכחי היום, השאלה אינה עומדת כלל לסדר היום, שכן זה הדין וכך מצא לנכון המחוקק לקבוע, שכאשר מוגשת התנגדות ייקבע בה דיון.

המבקש, גם לאחר חקירתו הנגדית מציג הגנה לכאורה מפני התביעה כאשר היא מוגבלת בתכולתה ביחס לחלון אחד ומסוים, היינו, חלון מקומר שנמצא בחזקתו ולטענתו חסר בו ביחס למה שהזמין.

הלוואי והיו הצדדים מסכימים לפתור את המחלוקת מבלי להזקק לעיסוק משפטי בה, אולם משהתיק הגיע לפתחו של ביהמ"ש, אין מנוס, אלא להכריע בו עד תומו.

אינני סבור, כי יש להשית היום הוצאות על מי מן הצדדים בלא כל תנאי להמשך ההתדיינות, אלא יש לזכות בהוצאות את מי אשר יצא מבימ"ש השלום בחדרה בתום ההתדיינות שתהיה בסך 1,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מהיום ועד לתשלום או הקיזוז כפי שהתחייב בתום ההתדיינות.

נוכח שווי התובענה יהא המשכה בסדר דין מהיר.

הצדדים יסבו כתבי הטענות בהתאם להוראות פרק ט"ז1 לתקסד"א.

התיק ייקבע בפני מותב לישיבה מקדמית.

עדיין פתוחה לצדדים הדרך ליישב המחלוקת עוד בטרם יסבו את כתבי הטענות במהלך 45 הימים הקצובים בחוק ותקנותיו לשם כך.

ניתנה והודעה היום ט' טבת תשע"א, 16/12/2010 במעמד הנוכחים.

שמעון רומי, רשם